מה נכון? מה ייקח אותי לשלוות הנפש כשמדובר בכסף.
הרי בלי המשאב הזה אני מרגישה אבודה, ללא חיים.
הכסף, לשם מהנועד? לביטחונות; לחיות טוב; ליהנות; לאסוף דברים שאני לא צריכה רק כדי שיהיה לי; לקנות דברים יקרים ומיוחדים, כאלה שיש רק ל"מיוחדים", לאלה שיש כסף!
כמה כסף אני צריכה כדי שארגיש בטחון?
כמה כסף אני צריכה לשים בצד כדי שאשן בשקט בלילה?
כמה קניות אני צריכה לעשות כדי שארגיש שיש לי, שלא חסר לי? כמה פעמים עמדתי מול הארון והרגשתי שאין לי מה ללבוש למרות שלא באמת חסר לי כלום, יש לי ארון עם מספיק בגדים ועם כל זאת, אני בתחושה, שאין לי מה ללבוש. איך אגרום לכך, שהעובדות בעניין הכסף – יש כסף, ירגיעו אותי למרות, שהתחושות שלי סותרות את העובדות לחלוטין.
הכלי שנשתמש בו הוא לשאול: אני צריכה את זה? האם מבחינת העובדות אני באמת צריכה את הדבר הזה או לא.
לא אני אקבע אלא אנשי המקצוע בכל תחום (ואני לא מדברת על הפיות הרעבים בבית). אם באוכל אז: מה לאכול, מתי וכמה – לפי זה אני אקנה.
לא להשתמש באנשי המקצוע המתאימים יכול להיות אסון. תארו לכם שאעשה קניות של אוכל לבית לפי מעצבי האפנה? אסון! ולכן הם לא אנשי המקצוע שאשתמש כשאני מחשבת את קניות האוכל השבועיות.
דוגמאות:
נעליים:
העובדות: זוג רגלים! כמה נעלים צריך ולאיזה שימוש? ספורט, יציאה, הליכה , חורף, קיץ ועוד
בגדים:
העובדות: גוף אחד! כמה חולצות ולאיזה שימוש?
איך פועלים: בעזרת העובדות. עשיתי רשימה של מה שיש לי בארון. אני תולה את הרשימה מול העיניים, לוודא שאני מכירה את המספרים המדויקים (10 גופיות, 7 חולצות וכדומה). במשך חודש שלם אני בודקת באלו בגדים אני באמת משתמשת ואלו בגדים שוכבים להם בארון ללא כל שימוש. אחרי כל זה העובדות יהיו ברורות; אני אדע בדיוק מה אני צריכה.
אני מפקפקת בשיטה ואומרת לעצמי: "אולי אצטרך את הבגד הזה בעתיד", אשמור אותו ליתר ביטחון, כשארזה בסוף הדיאטה", "נראה, אשמור את זה לתקופה של שנה ואז אבדוק אם השתמשתי או לא, אם התשובה תהיה לא, אז כנראה שהגיע הזמן לשחרר, אבל אם התשובה תהיה כן אז אוכל ליהנות מהבגד ששמרתי לי".
אם בראש העובדות/המספרים ברורים, קשה לי יותר "לעבוד" על עצמי ולשכנע אותי שאין, כדי שארוץ לקנות.
;){kind=link}