עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

פראיירית?

04/11/2014 11:13
פנינה שקד
למה אני מרגישה פראיירית? אז אני בנתינה, אומרת לעצמי: "תני שגרי ושחררי. מה, את זוכרת?" מזכירה לעצמך, חופרת.
אני מרגישה מרומה; מרגישה שנתתי כל כך הרבה ומה קיבלתי? כמה יומרני. 
זהו, שחררתי - נתתי כי נתתי וזהו.
הראש לא פראייר הוא פתח פנקס ומחכה לראות מתי החוב ייגבה.
הרגש מסוגל לשחרר, אני נותנת כי אני אוהבת, רוצה בטובה של האחר.  הרגש אצילי ביותר, יפה נפש.
הראש, לא מוכן! סדר בבית המשפט!
מה נתת? מה קיבלת? מאוזן? את התשובות לשאלות הראש מבקש רק בעובדות, ראיות. אל תבלבלו את המוח עם פרשנויות והסברים רגשיים -  תכלס מה היה לנו.
מאבק מתמיד בין הראש לרגש; פעם הלב מוביל ופעם הראש דורש סדר.
למה אני מרגישה פראיירית? אז אני בנתינה, אומרת לעצמי: "תני שגרי ושחררי. מה, את זוכרת?" מזכירה לעצמך, חופרת.
אני מרגישה מרומה; מרגישה שנתתי כל כך הרבה ומה קיבלתי? כמה יומרני. 
זהו, שחררתי - נתתי כי נתתי וזהו.
הראש לא פראייר הוא פתח פנקס ומחכה לראות מתי החוב ייגבה.
הרגש מסוגל לשחרר, אני נותנת כי אני אוהבת, רוצה בטובה של האחר.  הרגש אצילי ביותר, יפה נפש.
הראש, לא מוכן! סדר בבית המשפט!
מה נתת? מה קיבלת? מאוזן? את התשובות לשאלות הראש מבקש רק בעובדות, ראיות. אל תבלבלו את המוח עם פרשנויות והסברים רגשיים -  תכלס מה היה לנו.
מאבק מתמיד בין הראש לרגש; פעם הלב מוביל ופעם הראש דורש סדר.
איריס
04/11/2014 11:37
מלחמת ההתשה!!!!!
04/11/2014 11:58
כמה שאני מבין אותך שקד
אם תרגשי לנכון את יכולה לשוחח עמי על הכול
אני מרגיש שאני פשוט מבין אותך מסיפור חיי
vered
04/11/2014 12:08
כל כך נכון!!!
סיגלית
04/11/2014 20:49
אנחנו בעיסוק בלתי פוסק בהתחשבנויות. כמה קשה באמת ללתת ללא תמורה כלשהי. אלא נתינה לשם הנתינה בלי לצפות לדבר. השד שבתוכי ישר קופץ ומתלונן, מה פתאום נתת מה את פריירית, ואז יש את המלחמה הגדולה בין מלאך הנתינה לבין השד שמאיץ בי לא לתת ככה סתם..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: