יוצאת תמיד לא בסדר, תמיד אשמה במצב!
איך שהוא בעימותים נוצר מצב קבוע שאני לא בסדר.
הדברים קרו בגללי, אני אחראית לתוצאות. הצד המאשים בטוח במאה אחוזים שבי האשמה; מאיפה הביטחון הזה? אולי יש בזה משהו קטן שצריך לתקן, לשנות. יוצאים לבדיקה ו"אכלתי אותה".אנחנו בודקים עובדות הקשורות לעימות ואני שוב יוצאת לא בסדר - לא יודעת להסביר איך זה קורה. אפילו שהעובדות בידיים שלי הוא מסובב את הדברים כך שאני תמיד אצא לא בסדר.
אני יודעת מראש,שאין טעם לשיחה עם תוצאה חדשה. אין מצב שאני אצא לשם שינוי בסדר והוא ייקח אחריות על המעשים שלו ויסכים להיות לא בסדר - אשם במצב אפילו באופן חלקי.
החלטתי שבמקום כל הסיבוב המתיש הזה, אודה מראש שאני אשמה ונוכל להתקדם. חבל על שעות השינה, ממש"צער בעלי חיים".
ביקום יש חלוקה לשתי קבוצות:
האחראים וה"ביטחוניסטים".
1. האחראים (חסרי האחריות):בטוחים שהכול פשוט וזורם כמו שצריך. הם מתגלגלים ואם הדברים לא מסתדרים הם יחפשו אשמים וזה אף פעם לא הם.
2. ה"ביטחוניסטים"(חסרי הביטחון): בונים לעצמם ביטחונות וערבויות ואם יש חילוקי דעות יסתכלו פנימה ויחפשו מה לא בסדר במעשים שלהם, איפה הם טעו.
במערכות יחסים שיש בהם טיפוס של חוסר אחראיות עם חוסר ביטחון, הצד החסר אחריות תמיד יאשים את הצד החסר ביטחון בנימוקים שקשה לצאת מהם. החסר אחריות מצליח לשכנע את החסר ביטחון שהוא אשם. והחסר ביטחון, בצורה אוטומטית, יבדוק: "איפה טעיתי? מה עשיתי לא בסדר?"
;){kind=link}