עד הסוף

למה עד הסוף?מה זה הסוף? מי קובע את הסוף?

מתחילה מטיפול בכביסה כמודל לעיכובים, סירחון, דחיינות, עצלנות, אובססיביות, מדויקות, תיקתוק....

מתחילים  

1.איסוף הכביסה המלוכלכת מכל מקום שהיא נמצאת.

גם אם"מישהו" דחף כביסה מלוכלכת מתחת למיטה אני אמצא אותה. אפשר לטאטא דברים מתחת לשטיח, גם אם אני מתעלמת או לא מודעת זה  יסריח עם הזמן ולא אוכל להתעלם יותר. אז אני מעדיפה לרדוף אחרי המלוכלך, לפני שיסריח בכל הבית.  זוהי היכולת לטפל בענייניים בזמנם, לפני שיגיעו להחרפה.

2. מיון הכביסה, צבעוני/לבן, אלא אם בא לי כביסה בצבעים לא מזוהים.
איפה אני מטשטשת את המציאות כי היא לא נוחה לי? ב "יהיה בסדר", "הזמן יעשה את שלו".

כל סיטואציה מטופלת לפי צרכיה, טיפול זוגי לבעיה זוגית; אינסטלטור לבעיות צנרת, ולא כדאי להחליף ביניהם.

3. הכנסת הכביסה למכונה והפעלתה. לא לשכוח אבקה ומרכך בעל ריח ניחוך. להשתדל לא להשאיר אותה רטובה לאורך זמן במכונה , שכחתי או הדחקתי היא מסריחה וכדאי להפעיל שוב.

איפה אני נתקעתי?  נשארתי באותו מקום יותר מידי זמן,לא רציתי להתקדם, פחדתי, העדפתי להדחיק מאשר להתמודד. הבעיה צצה שוב, גדולה יותר{הזמן לא עשה לה טוב}.

4. הוצאת הכביסה והעברתה למייבש או לתליה. הכל בחוץ, ממילא רואה את הכל. גם אם אני מתנהגת לעתים כבת יענה.

5. למקפידות: גיהוץ ליישור כל הכביסה. לא לשכוח לגהץ תחתונים, חשוב ביותר. ליישר את המציאות בלי קפלים, ישר זה טוב? ואם חלילה לא ישר? ניישר בכוח, בשביל מה יש מגהץ? אם אפשר להתמודד אז למה לא? כי זה יותר יפה. שאני אלבש לא מגוהץ? שאני אתפשר על מקומט? דורשת את המושלם. כמה זמן אני מוכנה להשקיע כדי להגיע למושלמות בעיניי?

6. קיפול ולארונות. להניח את הבגדים במקומם.

זהו סיום התהליך, תם ונשלם, טופל במלואו.

-ההתחלה זה איסוף, מיון וכיבוס.

-האמצע זה המעבר ליבוש.

-הסוף זה מקופל בארון.

המודל של הכביסה, זה החיים שלי. דרך ההתנהלות שלי עם הכביסה אני יכולה ללמוד המון על עצמי,בלי פילטרים.

דוגמאות נוספות:

לימודים:
- ההתחלה זה הבטחה/הרישום ללמודים.
- האמצע זה הלימודים.
- הסוף זה התעודה. 
אם לא הגעתי לסוף, לא אקבל את התעודה/הפירות.

 אחריות כלכלית

-התחלה: מקבלת אחריות על חשבון הבנק/בדיקת החשבון.

-האמצע: מכינה תוכנית כלכלית  מקצועית עם עזרה חיצונית, הרי הגעתי למצב זה בזכות הכישרון שלי, עליי לצאת ממצב ביש זה.

הסוף: חשבון מאוזן- לאורך זמן.

חינוך ילדים לעצמאות

-התחלה: הילד יעשה כל מה שהוא יכול, ללא עזרה (יכול למזוג מים, לא אגיש לו).

-אמצע: התמדה לא לעשות במקומו.

-הסוף: ילד מסופק שסומך על עצמו ויכול להסתדר בלעדייך, אימא.

המילה אימא כבר לא נשמעת כל כמה דקות. כי אין לו צורך בך. יש לי הזדמנות לבדוק האם הצורך שלי שיצטרך אותי, יותר חשוב לי מללמד אותו עצמאות? הסוף: נגמרה התלות.