רוצה לחשוב שיש לי שליטה על החיים שלי, שאני יוזמת, קובעת, משנה, מעין בוס של עצמי.
בעזרת העובדות – ראיות, שאין ויכוח עליהן, מבינה שהשליטה שלי על חיי מזערית ביותר.
קמתי עייפה, מותשת, מן תחושה של חולה, האם אני קבעתי שאקום כך? האם יש לי שליטה על איך אקום בבוקר? מסתבר שלא.
אם זה תלוי בי אני מעדיפה להיות במצב קבוע של מן אושר כזה, קלילות, הנאה מהחיים, בבריאות טובה, איתנה והרשימה עוד ארוכה אך מי שואל אותי? אף אחד בלילה לא מתייעץ איתי על איך אני אקום בבוקר, אני קמה למצב נתון ואיתו מתמודדת.
כולל משפחתי הגרעינית, ההורים, האחים, הילדים, מישהו התייעץ איתי על הילד שאמור להיוולד לי?
זהו, שהרבה דברים בחיים הם ללא שליטה או בחירה מודעת שלנו.
אנחנו מתרגלים דרך הטבע, מתאימים עצמנו למציאות. כמו עונות השנה מגיע חורף/קיץ, עליי להכין עצמי או שלא והתוצאות יהיו בהתאם להכנה שלי.
כאן יש לי בחירה וגם שליטה, איך להכין את עצמי למצבים שאני לא קובעת בהם, ואין לי עליהם שליטה.
;){kind=link}